הסיפור שלנו

--הסיפור האישי שלי--

עד לא מזמן הייתי שכירה במשרת הייטק נחשק בחברה ידועה,
חייתי בשגרה שבה חיים רוב בני האדם שכולל קוד לבוש מאוד ברור בהתאם למסגרת הנורמה התרבותית שהכתיב התפקיד אותו איישתי.

אני זוכרת את היום הזה כאילו זה קרה אתמול,
באמצע עוד ישיבה שגרתית במשרד ראש הצוות חיפש מתנדב שיעביר הדרכה לצוות הקמה חדש שנמצא בטוקיו שביפן.

אני לא אשכח איך כולם ניסו להתחמק בחיוך מהשליחות המתבקשת, ואילו אני ראיתי ניצוץ של הזדמנות לשבור את שיגרת חיי.

הרמתי את היד בזהירות מתונה ולקחתי את האתגר.

השינוי הגדול בחיי התחיל לאחר כשבוע מהגעתי שהייתה קצובה בזמן של שבועיים שכללו ימים אינטנסיביים ומלאים של עבודה, פגישות ומרתון של הדרכות לצוות המקומי.

ואז הנה אני מוצאת את עצמי מקדימה את הלוז ולקראת סוף השליחות המקצועית נותרו לי יומיים חופשיים שלמים לעצמי.

התייעצתי עם אקמי (אשת קשר מקומית שדאגה לכל צרכיי) לאן כדאי ללכת על מנת לספוג את התרבות המקומית הסגנונית של היפנים.
היא המליצה ללכת לשוק שנקרא אמיוקו.

ואז זה קרה, לקחתי רכבת להגיע לאמיוקו וכשהתחלתי להיכנס למרחבי השוק הצבעוני והסגנוני בעל אלפי הדוכנים השונים,
בעודי מטיילת בין הדוכנים בסמטאות אמיוקו הצרות והנסתרות,בתחושה שאני לא יודעת לאן אני הולכת ובטח שאני לא יודעת איך אני יוצאת.
הגעתי לדוכן שגרם לי לצאת לדרך חדשה דרך שהייתה חבויה בי שנים רבות שלא העזתי לפרוץ ולממש את עצמי.
זוכרת את עצמי עומדת בפה פעור במשך דקות אחדות בצפיפות מטורפת כאשר עיניי לא מפסיקות לנוע מעלה ומטה ,ימינה ושמאלה.
היה זה דוכן צבעוני וסגנוני בעל מאות דגמים של גרביים!! ביליתי בדוכן הזה כ-3 שעות מנהלת שיחה ביפנית עם גוגל טרנסלייט עם בעלת הדוכן המקסימה.
יצאתי מהדוכן עם כ-20 זוגות גרביים מטורפות ועם כאבי ראש מהדהדים שלא הניחו לי עד ששבתי ארצה.

היום אחרי שעזבתי את תחום ההייטק אני נמצאת פה לשרת אתכם לקוחות יקרים ולהביא לך את הגרביים הכי מגניבות ומטריפות שיש לעולם להציע.
מקווה שתיהנו.
שלכם
רום רות